<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' מגילה</h1>
<h2>דף יח:</h2>
קראו את המגילה באדר א' ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני ואין בין ראשון לשני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים ורשב"ג היא דתניא רשבג"א אומר אף קורין אותה באדר השני שכל מנהג שנוהגין בראשון נוהגין בשני ושווין בהספד ובתעניות שאסורין בזה ובזה ואמר רבא אר"ז הלכה כר"ג שאמר משום ר' יוסי ותני רב יוסף שמחה מלמד שאסור בהספד משתה שאסור בתענית ויו"ט מלמד שאסור בעשיות מלאכה רבה בריה דרבא אמר הספד ותענית קבלו עלייהו מלאכה לא קבלו עלייהו דלבסוף לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואילו יו"ט לא כתיבי וכן הלכתא, אבל נהגו בו איסור מלאכה. כתוב במגילת תענית את יום י"ד ט"ו יומי פוריא אינון דלא למספד בהון אמר רבא לא נצרכא אלא לאסור של זה בזה ושל זה בזה והלכתא תרווייהו אסירי בהספד ובתענית וגרסינן בר"ה (י"ח:) רב ור' חנינא אמרו בטלה מגילת תענית ור"י ורשב"ל לא בטלה ואסיקנא (שם י"ט:) חנוכה ופורים לא בטלו [ומ"מ] לפניהן ולאחריהן מותרין דלא עדיף לפניהם מלאחריהם דידהו ומגילת תענית בשאר יומי, שהרי נהגו להתענות בי"ג דפורים. ואית דאמרי דתענית די"ג מעיקרא הכי איתקן די"ג זמן קהלה לכל ואותו יום עשו תענית והיינו דכתיב דברי הצומות וזעקתם אבל לפניהם ולאחריהם לא בטלו בחורבן הבית וגרסי' (במגלת) [במסכת] תענית (ט"ו:) כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד לפניו אסור לאחריו מותר [וכו'] ואתמר (י"ח.) רב חמא בר אשי אמר רב הלכה כר' יוסי ושמואל אמר הלכה כר"מ ור"ח בר אבא אר"י הלכה כר' יוסי ואר"ח בר אבא אסברא לך כי אמר ר"י הלכה כר' יוסי אדלא להתענות ורב דאמר בטלה מגילת תענית כר' יוסי ס"ל כדגרסי' התם (ר"ה י"ט:) (ו)הימים האלה (נזכרים ונעשים) הכתובים במגלת תענית בין בזמן שביהמ"ק קים בין בזמן שאין ביהמ"ק קיים אסורין דברי ר"מ [וכו'] ור' יוחנן דאמר לא בטלה ס"ל כר' יוסי בחדא וכר"מ בחדא. ומיהו בחנוכה ופורים לא בטלה כר"מ ובשאר הימים בטלו כר"י (וכלפנים ולאחריהם) ומסתברא דהלכה כרב דאמר הלכה כר' יוסי דאמר דלא למספד בין למלפניו בין מלאחריו אסור דקי"ל כוותיה דרב באיסור וסתמא דברייתא כר' יוסי (ד)הא דתניא הימים הכתובים במגלת תענית בין לפניהם ובין לאחריהם אסורין שבתות ויו"ט לפניהם אסורין לאחריהן מותרין ומשמע דר"מ ור"י לפני הבית ולאחר הבית היו (כאן צריך תיקון) ואחר הבית אשכחן (עי' ר"ה י"ח: וצ"ע).
